ארץ הג'יהאד

תגיבו לי כאן

"יום קרב בצפון" – מה אומר לכם הביטוי הזה? אנחנו שומעים לא פעם בחדשות ובערוצי הטלגרם על עוד "יום קרב בצפון". אז מעבר לביטוי המכובס הזה, יש מציאות שחייבים להכיר. זו המציאות של חבל ארץ שהופקר בידי מדינת ישראל. ### הצפון בוער. אי אפשר לתאר זאת אחרת. הטרמינולוגיה בה משתמשים ערוצי החדשות, לא מצליחה להעביר אפילו במקצת מה באמת קורה בחבל הארץ היפיפה שלנו. "יום קרב", "סדרת תקיפות", "צהל מגיב בירי" – כל אלה לא באמת מספרים את הסיפור העצוב של הצפון ושל תושביו. נתחיל בדברים הקטנים. כדי להגיע לכאן, תצטרכו מפה. או מפה אלקטרונית, או מפה מנייר. הניווט בצפון חזר עשרים שנה אחורה מהסיבה שאות ה GPS כאן משובש במכוון ע"י צה"ל, כדי למנוע תקיפת כטב"מים וטילים מבוססי GPS. תשימו וויז לסניף הדואר הקרוב והאפליקציה תראה לכם שמונה וחצי שעות, מהסיבה הפשוטה שאתם נמצאים כרגע בשדה התעופה רפיק אלחרירי בביירות. הגענו אתמול לאחד מהיישובים בצפון לאחר מסע ניווט מפרך. לא ממש קרוב לגבול אך גם לא ממש רחוק מאיזורי הסכנה. עשינו את הלילה ביחידת הארחה של מארחים מקסימים לצורך עבודה של יום אחד בצפון. יום אחד וחוזרים למרכז. יורד הלילה. אנחנו יושבים בחוץ, המרפסת משקיפה על כל רמת הגולן ועל חלק מהגליל העליון. זוג מטוסי קרב חגים במעגלים. ברקע, הקולות של פכפוך מים מהמזרקה היפיפיה של בית ההארחה. נעים באוזן. אנחנו מביטים באחד ממטוסי הקרב עושה את דרכו ללבנון. לא עוברות 3 דקות והוא חוזר. "תקיפה אווירית בבנת ג'ביל", מדווחים הלבנונים. 5 דקות מאוחר יותר, המטוס עושה דרכו שוב ללבנון (או שזה מטוס קרב אחר). הפעם זו תקיפה אווירית צפונית לראמיה. שוב המטוס עושה סיבוב והפעם התקיפה בברעשית. אני מרים את היד ומצדיע לטייס. הבוקר מתחיל כשהתראות מפלחות את השלווה הפסטורלית. האפליקציות מתחילות להתריע, "חדירת כלי טיס עויין". לאחר כמה דקות, הודעת הרגעה מפיקוד העורף: "האירוע הסתיים". כשתושב המרכז קורא את זה, הוא נושם לרווחה. האירוע הסתיים לא? בפועל – 2 כטב"מים מתרסקים על מוצב צה"ל, קרוב ליישוב שבו אוטובוס עמוס תלמידים עשה דרכו לבית הספר. התלמידים בורחים בפאניקה מהאוטובוס, מסתתרים ומגנים על ראשם, מתפללים שהכטב"מ לא יתפוצץ קרוב. 2 פיצוצים עזים נשמעים וההדף מורגש היטב. אמהות מנסות לחייג לילדים ומתפללות בדמעות, משתגעות מדאגה. אני נמצא כמה ק"מ קו אווירי מהמקום ורואה 2 פטריות עשן מהתרסקות הכטב"מים. ככה נראה, נשמע ומרגיש "אירוע שהסתיים". כחצי שעה מאוחר יותר, חזבאללה יטול אחריות לתקרית הזו בהודעה לקונית ויבשה: "תקפנו בסיס של האויב ברמת הגולן כתגובה להפצצות בדרום לבנון". העולם ממשיך הלאה והאמהות נשארות עם החרדה. זו היתה רק יריית הפתיחה ליום עמוס של לחימה. "יום קרב" קוראים לזה בחדשות. הטלפון מצפצף ללא הפסקה, הפעם זה שיגור כטב"מים וירי רקטות לצד המערבי של הגליל. "לפחות זה רחוק", אתה אומר לעצמך. אני אורז את הדברים ומסדר הכל באוטו. אני הולך למארחת להסדיר את התשלום. "כבר שכחתי איפה הפנקס קבלות", היא אומרת לי. "אתה הסיפתח הראשון מאז החלה המלחמה". הלב נחמץ. לא מספיק מה שהאנשים האלה עוברים פה, גם הפרנסה הלכה ביחד עם תחושת הביטחון. אני מבטיח לחזור שוב כשהכל יגמר ונכנס לאוטו. בדרך לאסוף את אישתי ממקום העבודה, שיר שאני אוהב מתנגן בגלגל"צ. אחחחחח, נחמד. קצת אסקפיזם. לפתע, השיר נעצר. הקריין שואג בקול גבוה (או שזה היה בגלל שהגברתי את הווליום?) על ירי לעבר קצרין. לא עוברות 15 שניות ואני שומע פיצוצים מטורפים עם הדף שמרעיד את החלונות. כיוון הנסיעה הוא לאיזור הנפילות. לפתע, אני רואה מולי פטריית עשן ענקית שמתרוממת לה. אני מגיע ליעד, אוסף את אישתי ועושה אחורה פנה. במראה אני רואה שפטריית העשן גדלה למימדים מפלצתיים. אני תוהה לעצמי אם כל קצרין בוערת כעת. זה נראה ככה, לכל הפחות. תוך עשרים דקות וכל הרשתות מוצפות בתיעוד משריפת הענק שמתחוללת בגולן. אני מרים את הראש, הפטריית עשן עכשיו הפכה לענן עשן אדיר כתוצאה מהשריפה שמכלה את איזור קצרין. ברדיו מדווחים שסוף סוף השתלטו על השריפה בי-ם. שום מילה על מה שקורה כרגע בגולן. עוד לא יצאנו מהאיזור. עוצרים לאכול במסעדה מקומית. "יש מקומות בפנים?" אני שואל את המארחת. היא מצביעה על הכניסה למסעדה ואומרת "תבחר איזה מקום שאתה רוצה". מסעדה שביום רגיל מחכים חצי שעה בתור לכניסה, עומדת עכשיו כמעט ריקה. "מאז המלחמה אף אחד כבר לא בא לפה" אומר המלצר. ואני רק חושב לעצמי, איך עסק יכול להחזיק מעמד שמונה חודשים כך. אנחנו מסיימים לאכול ויוצאים חזרה למרכז. בדרך, משאיות משנעות טנקים מצפון לדרום ומדרום לצפון. בקצב הזה משרד התחבורה יקצה נת"צ לטנקים. ברדיו סוף סוף יש חצי ידיעה על שריפה כלשהי בגולן.

חצי שעה נסיעה ואנחנו כבר מגיעים לאיזור יותר בטוח. הוויז חוזר לפעול. ואז זה מכה בי: עשיתי את הלילה ברצועת הביטחון שיצרה מדינת ישראל, בשטח ישראל.

דובר צה"ל: מטוסי קרב תקפו מחסן אמצעי לחימה של חיזבאללה וחיסלו מחבל ששהה בו; הותקף מבנה צבאי של הארגון במרחב ממנו בוצעו הבוקר שיגורים למרגליות חטיבת האש של אוגדה 91 בשיתוף חיל האוויר זיהתה היום (א') באמצעות כלי טיס מחבל נכנס למחסן אמצעי לחימה של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב מיס אל ג׳בל שבדרום לבנון. זמן קצר לאחר מכן, מטוסי קרב תקפו את מחסן האמל״ח בו שהה המחבל. לאחר התקיפה, זוהו פיצוצי משנה המעידים על הימצאות אמצעי לחימה רבים במחסן. מוקדם יותר היום, זוהו מספר שיגורים שחצו משטח לבנון למרחב מרגליות, לוחמי ההגנה האווירית יירטו בהצלחה את כלל השיגורים. בסגירת מעגל, מטוסי קרב תקפו מבנה צבאי של חיזבאללה במרחב הכפר חולא ממנו בוצעו השיגורים למרגליות. בהמשך להתרעות שהופעלו בצפון הארץ על חדירת כלי טיס עוין וירי רקטות וטילים, שוגר מיירט לעבר מטרה שנחשדה כמטרה אווירית חשודה, האירוע הסתיים ונמצא כעת בבדיקה. התרעות על ירי רקטות וטילים בנהריה הופעלו כתוצאה משיגור המיירט ומחשש לנפילת שברי יירוט. כמו כן, זוהו כחמישה עשר שיגורים לעבר מרחב קצרין שנפלו בשטחים פתוחים, אין נפגעים. פרצו שריפות במספר מוקדים במרחב, כוחות כבאות והצלה פועלים כעת על מנת לכבות את השריפות. מצורף תיעוד מהתקיפות.

חזבאללה נוטל אחריות לשיגור עשרות רקטות לעבר בסיס נפח בגולן. כאמור, שריפה גדולה פרצה בפאתי קצרין בעקבות המטח.

רמת הגולן, לאחר הנפילות.

לפני זמן קצר: אזעקות צבע אדום בקצרין. במקום נשמעו לא מעט הדי פיצוצים.

אחד מהאחים קאסם שחוסלו בתקיפה הבוקר בדרום לבנון. בלבנון מתעקשים להדגיש שהאחים הינם "רועי צאן" ולא פעילי חזבאללה.

העוקב י' הסב את תשומת ליבי לדגל חזבאללה שמתנוסס על המבנה שהותקף בכפר ברעשית.

בלבנון מדווחים על תקיפה כעת בכפר מיס אל-ג'בל בדרום לבנון.